ריעננו ושדרגנו את בעלי התפקידים בניהול מכון שמיר למחקר. 
שינינו את תפיסת המחקר למחקר יישומי, על פיה כל חוקר פועל במחקר יישומי המשפיע על הגולן ונותן מענה לצרכי האזור. כתוצאה מכך הגדיל מכון שמיר את תקציבו פי 3 משנת 2020 וקלט 18 חוקרים חדשים הגרים בגולן.
המכון מהווה זרוע מחקר יישומית לכל מה שאנחנו רוצים לחקור בגולן, כמו היבטים אקולוגיים ביחס לטורבינות, מגמות התפתחות סוציולוגיות בקרב צעירים ונושאים נוספים שנמצאים על שולחן המועצה.
 

הבאנו למכון את אוסף הפטריות הגדול במזרח התיכון ואת החוקרת מס' אחת בארץ בתחום- ד"ר דליה לוינסון.
 

חתמנו במכון על הסכם פיתוח תרופה לאלצהיימר מפטריות הזיה. תחום הפטריות תופס תאוצה בגולן ואנו רואים בו פוטנציאל אדיר כמקור לפיתוח והכנסות.
 

כחלק מהתפיסה האסטרטגית שהחקלאות מהווה מקור פרנסה עיקרי בגולן, הקמנו את היחידה לחקלאות וחדשנות בתוך מכון שמיר. היחידה מונה כעשרים ושניים עובדים הנותנים שרותי הדרכה, מחקר, פיתוח ויישום לכל חקלאי הגולן. שדרגנו את מערכת המדידה הגאוגרפית בכל הגולן, מיפינו את כל השטחים החקלאיים של כל יישוב ומיפינו את כל שטחי המרעה, דבר שמהווה כלי חשוב בפיתוח החקלאות.
היחידה גם מלווה ומעודדת יזמות ומנהלת את המחקר והפיתוח.
 

פתחנו שלוחה של מכון שמיר במג'דל שמס כדי לפתח את החקלאות, המדע והמחקר היישומי גם אצל שכננו הדרוזים.
 

אנו לקראת פיתוח HUB חקלאי שישמש את חוקרי מכון שמיר, חוות המחקר והיישום, מי גולן וחברות הייטק ופודטק. 
 

זכינו להיות פיילוט מוביל ארצי של ביג דאטה. המשמעות היא שמשרד החקלאות והרשות לחדשנות משקיעים מיליוני₪ במחקר, פיתוח ויזמות בתחום החקלאות המדייקת, חקלאות הנישה והפודטק. 
 

באמצעות קולות קוראים מוצלחים, בשיתוף מכון שמיר, היחידה לחקלאות וחדשנות והיישובים, זכינו בעשרים וארבעה מיזמים אגרו וולטאריים – אנרגיה סולארית בשטחים חקלאיים ללא פגיעה בגידולים.
 

יחד עם מי גולן וקק"ל השלמנו את בניית מאגר חושן ומאגר בר און בעלות של עשרות מיליוני₪, דבר שמגדיל משמעותית את יכולות אספקת המים גם בשנות בצורת.
 

יצרנו ערוץ פיצוי לבוקרים על פגיעה בתשתיות כתוצאה מפיתוח בשטחם, בסכום של שני מיליון₪.